איך מחוללים נקודת שבר בלי להרוס? איך מייצרים נקודת שבר בלי להשאיר פצועים?
- זיהוי הדבר המדוייק שמפריע לי. זה יכול להיות פעולה פשוטה, או אמירה מסויימת, או סעיף בחוזה כתוב, או לא כתוב. זה יכול להיות משהו שלא מתקים למרות שסוכם עליו. זה יכול להיות משהו שלא סוכם עליו אבל גיליתי צורך חיוני שנייצר בו הסכמה חדשה.
- זיהוי השותפים לעניין. את מי אני רוצה לשתף?
- שיתוף מלווה הכרזה. מה הדבר שקורה\ לא. מה אני מרגיש ואפשרי לציין שזה נקודת שבר או נושא חשוב שיש להבהירו מיידית בעיני. השפה צריכה להיות עובדתית ורזה וללא פרשנויות. אין הטלת אחריות על מישהו ויש לקיחת אחריות עצמית ומוכנות לשאת במחיר.
- הבהרה ותיאום צרכים. בשלב הזה יש להבהיר מה חשוב לך שיקרה. יחד עם כך כמו בשלבים הקודמים נקודת מוצא אפשרית וחשובה זה לברר מה חשוב לאחר שיקרה.
- מתן והבטחת תמיכה רגשית לשותפים לאורך כל הדרך – לעשות את הדברים עם הלב. לא לשכוח את הרגשות הטובים שיש לי כלפי האחרים לכל אורך הדרך של הברור.
מכל האנשים שהכרתי, אלו שיודעים לחולל נקודות שבר בלי לשבור את הכלים, הם אלה שיודעים לשדרג את חייהם וחיי אחרים. הם אנשים שעושים הבדל. מרביתם אנשים עדינים, בעלי יכולות תקשורת גבוהה ויחד עם כך בעלי עוצמה אישית. את מרביתם מאפיינת תחושת "הכוח השקט". הם הופכים למובילים, הם חביבים על סביבתם, למרות שאינם עושים חיים קלים לאף אחד. הדרישות שלהם מעצמם ולכן גם מאחרים גבוהות ובהדרגה נעשות תמיד יותר גבוהות. יחד עם כך, מרביתם, גישתם עניינית או ממהרת להיות סלחנית. הם אינם חפצים בפגיעה ומואסים בה לצורותיה השונות לרבות הלקאה עצמית. הם מעוניינים לראות את השלב הבא בהתנהגות הארגונית, העסקית או ביחסים.